מי מפחד מקצת אמנות?

על התערוכה הקבוצתית מחוץ לקופסה

מיצירותיהם של 11 אמנים מהעיר התאומה זולינגן בבית "אשכול-פיס" בנס-ציונה

לזולינגן, העיר התאומה ולאזורי הריין הצפוני וחבל וסטפליה שבגרמניה, מסורת ארוכה. מכובדת ורבת שנים, בכל הנוגע לאמנות. מסורות העבר המפוארות מהוות בסיס איתן גם לאמנים של היום המכבדים אותנו ב"טעימות" מפרי יצירתם. כצופים, ראוי לנו לשים לב ליציאתם של ידידנו אל "מחוץ לקופסה" (-קופסת הנוחות שלהם).

התערוכה כחלק מן הקשרים בין-לאומיים מן הסוג הזה מהווה עבור אמנים נקודת-מבט רחבה יותר, מקור להשראה ולהשוואה, ובכלל סוג של "הנפת פריסקופ" אל העולם הגדול...

כשניגשנו לאצור את התערוכה, בשיתוף הדוק עם המחלקה לקשרי חוץ בעירייה, לא שיערנו עד כמה יהיה בעצם שמה של התערוכה OUT OF THE BOX "ראי עקום" של המציאות.

למרות כל מאמצנו, תלאות המשלוח הקרינו על התארגנותה והקמתה, ובסופו של-דבר – על נפח המוצג בה. למעשה זו כ-שליש (!) מהעבודות שתוכננו לתערוכה - במקור.

למרות שנשלחו חודשים רבים לפני...מרבית יצירותיהן של האמנים כלל לא הגיעו ליעדן, עד מועד כתיבת שורות אלה. ואף-על-פי-כן תוכלו להקיש מן המוצג לגבי יכולותיה של קבוצת האמנים SK של זולינגן.

ואלה האמנים המשתתפים:

אלה שניידר:

יוצרת פסלי עץ מוקפדים מאד בגימורם, עובדת "עם הטבע".

היא מפסלת בין הפיגורטיבי למופשט, בעיקר אובייקטים מגזעי פרי הדר.

גודני שניידר-מומבאוור:

מציירת נופים שחלקם גרפי, וחלקם מעין השתקפויות רב-שכבתיות.

כדבריה: "משטחים היסטוריים ההופכים מקור לאין-ספור חלומות".

הידרוז בירקנשטוק-קוטלה/ביקו:

"האמנות והחיים – ישות אחת היא" -אומרת האמנית.

ציוריה הנעשים בהשפעות מדיטטיביות,שלווים המפתחים

אינטנסיביות עמוקה ובה-בעת מעודנים מאד.

ג'ודית פונקה:

סדרת עבודות קולאז' מעודנות מאד,

המשלבות מרקמי סיבים, שקופים בחלקם, עם שרבוטים בשחור.

ההשראה לעבודותיה בעת האחרונה היא ממצאי שרידי בקתות עתיקות בימת קונסטנצה.

מנואלה שטיין:

בעבודותיה, הנסמכות על יכולות דיגיטליות, היא מתבססת על חלקי גוף, תוך עיוותי צורה ותמונות ראי.

בכך היא מובילה את הצופה למגוון משמעויות.

מיכאל קלטה:

יצירותיו של מיכאל קלטה ריאליסטיות בעיקרן.

הגשתו המיוחדת נועדה להדגיש את יכולות הציור "לבנות,

כמו-גם להרוס אשליות של מתבוננים".

פטרה קולטה:

מגישה לנו בתערוכה זו מיצב-קיר, הדן על-פי השקפתה, במקורות התרבותיים של היהדות והנצרות.

בעבודתה היא יוצרת מעין "גשר מהארכיאולוגיה אל ההווה", המלח –כחומר משמר, אותו היא מערבת בדפי יצירתה,

מהדהד לנו, בהוויה הישראלית למשל, את ממצאי המגילות שנתגלו במערות קומראן – ליד ים המלח.

פטרה קולטה בתערוכה, מול המיצב של, על המקורות המשותפים ליהדות ולנצרות.

מימין: מקבץ העתקי הדפסי אלומיניום מרובד של סוזנה מילר קלומל. משמאל:ראש העיר עם האורחות מגרמניה

סבינה בון:

בעקבות התמודדות אישית/משפחתית מצמצמת סבינה ביצירותיה פרטים

ומותירה חללים משמעותיים לפרשנות המתבונן.

בתערוכה זו8 הי מציגה בעיקר את עולם הצילום, שהוא ממקורות השראתה.

סבינה סמית:

בתערוכה זו מביאה האמנית מוצג מעניין במיוחד, המשקף את ראיית העולם שלה

אודות בני אדם, באשר הם. זו גרסתה בסגנון האופייני לה,

לריבוי הדמויות של "האדם החושב" המפורסם, של אוגוסט רודן.

סוזנה מילר-קולמל:

בתערוכה, העתקי-נייר של הדפסי קולאז'ים דיגיטליים, במקור, על-גבי לוחות אלומיניום מרובדים.

היא עוסקת בשכבות, הלוכדות ביניהן את המסר שעובר בכל עבודותיה: "מה שמשתנה – אף-פעם לא נגמר".

אולה הות':

האמנית שהציגה ברחבי אירופה, כבר הציגה תערוכה מעבודותיה בנס-ציונה בעבר (1996).

צבעיה העזים, במשיכות המכחול האופייניות, חוגגים גם בתערוכה זו ב-3 ציורים על נייר.

לאור דבריו החמים של נספח התרבות בשגרירות הגרמנית בת"א, וברקע של 25 שנות שגשוג

של הקשר עם זולינגן, אנו תקווה, שבהשראתן של המוזות, יהיו, בין השאר, לתערוכות

מסוג זה השפעות של ממש, לייצוב גשרים איתנים בין העבר הכאוב לעתיד יצירתי, מפויס ופורה.

הכניסה והחניה - חופשיים

בואו ותיהנו.

אוצרי התערוכה:

ורדדה מידר

ויוסי רגב